ת"א 8091/06

תקציר

התובע, בנק לאומי ישראל בע"מ, תבע את הנתבעים, חברה לשיווק תוצרת חקלאית רפואית בע"מ וערבה מר משה רפואה, לתשלום חוב החברה לבנק, בסך 5,877,885.64 ₪. החוב כלל את היתרה בחשבון הבנק של החברה, יתרות כרטיסי אשראי, יתרות אשראי בפיגור ויתרת ערבות בנקאית אוטונומית. הנתבעים ביקשו רשות להתגונן, בטענה כי הבנק לא נתן לחברה הודעה מספקת לפני שנתן את כל הזיכויים לפירעון מיידי. בית המשפט קיבל את טענת הבנק כי פסיקה קודמת בתיק אחר בין הצדדים היוותה "מעשה של בית המשפט", ומנע מהנתבעים להעלות שוב את אותה שאלה. הראיות הראו כי החברה הייתה במצב פיננסי קשה מאז 2004, ולא הצליחה להפחית את חובותיה לבנק למרות מספר הזדמנויות שניתנו לה על ידי הבנק. החלטת הבנק להעמיד את האשראי לפירעון מיידי הייתה אפוא חוקית, וטענת הנתבעים כי לא קיבלו הודעה מספקת נדחתה. בנוסף, נדחתה תביעת הנתבעים לנזקים שנגרמו עקב הפסקת האשראי הפתאומית, שכן הבנק פעל כראוי. בית המשפט פסק לטובת הבנק והורה לנתבעים לשלם את מלוא הסכום הנתבע, כולל ריבית והוצאות משפט.