תע"א 3741/09

תקציר

פסק דין זה משרטט מחלוקת בין מורה, מר דניאל שבקס, לבין בית הספר הדתי שהעסיק אותו. שבקס עבד בבית הספר במשך כארבע שנים, שבמהלכן התחלפו תפקידו ותחומי אחריותו בשני חוזי העסקה נפרדים. החוזה הראשון התווה את תפקידו כמורה למקצועות חול וכמנהל פעילויות אחר הצהריים, ואילו השני הרחיב את תפקידו כך שיכלול מחנך כיתה בבוקר והמשיך את תפקידיו הקודמים בשעות אחר הצהריים. שבקס תבע הפרשי שכר, גמול שעות נוספות, גמול על עבודה ביום המנוחה השבועית (שבת) וזכויות כספיות שונות אחרות בעקבות התפטרותו. מנגד, בית הספר טען כי הוא אינו מחויב לחדש את החוזה של שבאקס או לשלם לו סכומים מסוימים, וטען כי הוא הסכים לשינויים וכי התפטרותו לא נבעה מהרעה משמעותית בתנאי עבודתו. בית המשפט בחן את הראיות והעדויות שהוצגו והגיע למספר מסקנות. ראשית, נמצא כי טענתו של שבקס לפערי שכר אינה נתמכת, שכן בית הספר קיבל כדין שינויים בתפקידו ובשכרו בהסכמתו. שנית, בית הדין דחה את התביעה לגמול שעות נוספות, וקבע כי שעות העבודה בפועל של שבאקס לא חרגו מהמגבלה החוקית. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את תביעתו לפיצוי בגין עבודה בשבת. נקבע כי שבקס עבד שעות מסוימות בשבתות ללא תמורה, והוא זכאי לגמול בגין שעות אלה. בית המשפט חישב את הסכום הכולל המגיע לשבאקס, שהסתכם ב-8,724 שקל. הייתה גם מחלוקת בנוגע להפרשות לפנסיה, כאשר שבקס טען כי בית הספר היה צריך להפריש אחוז מסוים משכרו ברוטו, ואילו בית הספר טען כי הדבר היה אמור להתבסס על שכר הנטו שלו. בית הדין צידד בשבאקס וקבע כי הפרשות בית הספר משכרו ברוטו יצרו תנאי מכללא בחוזה העבודה. לפיכך, בית הספר לא היה רשאי לנכות משכרו של שבאקס סכומים שלטענתו מגיעים לו בשל כך. בעקבות זאת הורה בית המשפט לבית הספר להשיב 14,870.15 ש"ח, אשר נוכו משכרו. בית הדין פסק גם לטובת שבקס בנוגע לתביעות דמי הנסיעה ופיצויי הפיטורים שלו. נמצא כי בית הספר הונה אותו על כך שדמי הנסיעה נפרדים משכר הנטו המוסכם שלו, וחויב לשלם לו הפרשי פיצויי פיטורים בסך 3,745 ש"ח, בצירוף הפרשי הפרשים וריבית. בנוסף, נדרש בית הספר לשחרר את כספי הפיצויים שהוקצו לשבאקס. לבסוף, בית המשפט פסק לשבקס שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 שקל ואיפשר לשני הצדדים את הזכות לערער על ההחלטה בתוך 30 יום.