תלה"מ 70602-11-18

תקציר

נראה כי פסק דין ארוך זה סובב סביב מאבק משמורת ותביעות מזונות בעקבות פרידה של זוג נשוי עם שלושה ילדים. השופט משרטט בקפדנות את הדינים החלים ואת פסקי הדין הקודמים המנחים את תהליך קבלת ההחלטות במקרים אלו. בהדגישו כי טובת הילדים היא השיקול העיקרי, דן השופט במושגים של משמורת יחידה ומשמורת משותפת, ובסופו של דבר מצדד באם כמשמורנית. הקביעה נעשית על בסיס התנהגותו הבלתי הולמת של האב, לרבות שימוש בבת הגדולה לקידום האג'נדה שלו וחשיפת הילדים לקונפליקטים הוריים. השופטת גם מורה לאב לשלם לאם מזונות בסך 1,950 שקל בחודש, כולל הוצאות מזונות והוצאות משק בית, ומתווה את חלוקת הוצאות החינוך והבריאות. סכום זה מחושב על בסיס היכולות הכלכליות של שני ההורים והזמן שהילדים מבלים עם כל הורה. יש לציין כי השופטת מדגישה כי הסדרי המשמורת והמזונות אינם קבועים וניתן לשנותם בהתאם לנסיבות. בנוסף, השופט נמנע מלפסוק הוצאות למי מהצדדים, במטרה למתן את ההסלמה בסכסוך. פסק הדין מסתיים באישור המשמורת של האם, בפירוט תשלומי המזונות ובאזכור החלטת השופט שלא לפרסם פרטים מזהים כדי להגן על פרטיות הצדדים המעורבים.