פש"ר 417/08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב לפשיטת רגל. החלטה זו מבוססת על חוסר תום לב מצד החייב. יחסו האדיש והמזלזל של החייב כלפי נושיו, יחד עם כישלונו ללמוד מטעויות העבר והרפתקנותו הכלכלית, מביאים לכך שאין הצדקה להעניק לו הגנה מפשיטת רגל. החייב לא המציא מסמכים מספיקים לתמיכה בטענותיו בדבר קריסת עסקיו והעברתו של אחד מהם לבנו. יתר על כן, ניסיונותיו של החייב להבריח נכסים, חוסר שיתוף הפעולה שלו עם המנהל שמונה על ידי בית המשפט ואי עמידתו בהתחייבויות המזונות שלו מצביעים כולם על חוסר תום לב. היקף חובותיו של החייב, לרבות חובותיו לרשויות המדינה, שקול אף הוא כנגד קבלת בקשתו. לבסוף, התנהלותו של החייב בהליכי פשיטת הרגל עצמם, לרבות אי תשלום תשלומים חודשיים וחוסר שקיפות, מעידה על חוסר תום לב. משכך, בית המשפט מבטל את צו הכינוס ודוחה את בקשת החייב להכריז על פושט רגל.