רע"ב 6298/19

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת המערער לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתיק עתירת אסיר. המערער ניסה לנסח את בקשתו כעניין עקרוני, אך בית המשפט קבע כי מדובר בהחלת החוק על נסיבותיו הפרטניות. משכך, לא ראה בית המשפט הצדקה ליתן רשות ערעור. זאת ועוד, לגופו של עניין, אישר בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. על פי סעיף 51ז(ד) לחוק העונשין, ימי היעדרות מעבודות שירות בשל סיבות רפואיות הנובעות מתאונת עבודה שאירעה במהלך עבודות שירות, יכולים להיחשב כימי שירות. עם זאת, במקרה זה, התאונה אירעה לאחר שהמבקש סיים את משמרת השירות שלו ועזב את מקום העבודה, ולכן אינו נחשב לתאונת עבודה על פי החוק. בית המשפט אף הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי הגדרת תאונת עבודה במקרה זה אינה מתיישבת עם הגדרת חוק הביטוח הלאומי. בית הדין פירש את לשונו הספציפית של חוק העונשין ביחס לתאונות עבודה כפי שהתכוון המחוקק, ומצא כי פרשנותו של המערער אינה נתמכת. לבסוף, בית המשפט שקל ודחה את טענות המערערת בדבר התנהלות פקידי המשיב. ככלל, בקשת רשות הערעור נדחתה.