ת"א 7194/05

תקציר

התובע, שהיה אז בן 23, נפגע בתאונת דרכים והגיש תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. הנתבעים לא חלקו על נסיבות התאונה או על חבותם הביטוחית. המחלוקת התייחסה רק לנזקים. בית המשפט מינה מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה והפסיכיאטריה, אשר סברו כי לתובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור של 20% עקב פגיעות בשתי הברכיים ונכות זמנית בשיעור של 30% בשנה הראשונה לאחר התאונה. התובעת טענה כי נכותה הרפואית גבוהה יותר, אך בית המשפט דחה טענה זו. בית המשפט פסק לתובע פיצויים שונים, לרבות פיצוי בגין אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, נזק לא ממוני, הוצאות רפואיות, עזרה מהזולת בעבר ובעתיד, ניידות עתידית והלוואות. כמו כן נפסקו לתובעת הוצאות משפט, ואילו הנתבעים חויבו לשלם את יתרת הוצאות המשפט. גובה הפיצוי היה אמור להיות מחושב בשיטות שונות, לרבות חישובים אקטואריים, ולהיות צמוד למדד המחירים לצרכן. סכום הפיצוי הכולל היה אמור להיות מוגדל ב-13% בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת התובע. החלטת בית המשפט ניתנה בהיעדרם של הצדדים והמזכירות נדרשה למסור העתקים מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.