רע"א 6948/11

תקציר

במקרה הנתון, ראובן ושמעון הם בעלים משותפים של חלקת אדמה בשטח של 1,500 מ"ר בהסדר חכירה צולבת, המקנה להם כל אחד 50% בעלות וזכות להחזיק באופן בלעדי במחצית החלקה על ידי החכרת המחצית השנייה זה לזה. עיריית חדרה הפקיעה חלק ניכר ממחציתו של ראובן ללא פיצוי, שכן השטח שהופקע היה פחות מ-25% מכלל החלקה. ראובן, שנפגע ולא קיבל פיצוי, ביקש מבית משפט השלום לפרק את השותפות כדי לחלק מחדש באופן שוויוני את הבעלות בחלקה שנותרה. עם זאת, הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי פסקו נגד ראובן, וקבעו כי על כל אחד מבני הזוג לשאת בסיכון של הפקעה על מחציתו. בערעור נקבע כי תפיסה זו מתעלמת מכך ששני הצדדים שמרו על בעלות שווה בחלקה כולה, והסכמי החכירה הצולבת נועדו להיות הסדרים זמניים המשקפים שימוש מעשי ולא חלוקת בעלות. בית המשפט קבע כי אין זה הוגן להטיל את מלוא הנטל על ראובן, שכן ההפקעה השפיעה על החלקה כולה, והציע כי הסיכונים הקשורים לחלקה כולה צריכים להתחלק באופן שווה. בנוסף, נטען כי עם פירוק השותפות הסתיימו למעשה הסכמי החכירה ההדדית, ועל שני הצדדים להשיב לעצמם חלקים שווים בחלקה הנותרת. הערעור התקבל, תוך שהוא מחייב חלוקה שווה של יתרת הקרקע והופך החלטות קודמות של בית המשפט, תוך פסיקת הוצאות נגד שמעון.