בג"צ 202/90

תקציר

התיק נסוב סביב הליך המכרז התחרותי לבתי משפט ממוחשבים בישראל, כאשר IBM וכלל היו המתמודדות הסופיות. ועדת שרים המליצה בתחילה לרתום הן את IBM והן את כלל לפרויקט, אך התעורר קונפליקט כאשר הוועדה המרכזית בחרה בכלל כזוכה. IBM הגישה עתירה בטענה לפגמים בתהליך, ובראשם ניגוד העניינים לכאורה שבו היה מעורב מר מנחם דסקל. דסקל, יועץ למשרד האוצר ועובד של תדיראן (חברת האם של קבלן המשנה של כלל), הואשם בהשפעה אפשרית על החלטת הוועדה. בית המשפט בחן האם התפקיד הכפול של דסקל פגע בטוהר המידות של המכרז. דעת הרוב מצאה ניגוד עניינים משמעותי, שכן זיקותיו של דסקל עלולות להשפיע על היעדר משוא פנים, למרות שאין ראיות למעשים פסולים. הטיה פוטנציאלית זו הביאה לפסילת החלטת הוועד המרכזי לטובת כלל, אך לא את ההליכים הקודמים. תפקידו המייעץ של דסקל יצר מראית עין של חוסר תקינות, שבית המשפט קבע כי אינו מקובל בהליכי מכרז. התיק הוחזר לבחינה מחודשת מבלי לשנות את ההצעות הקיימות, למעט שני חברי אגף התקציבים שהיו מעורבים בו בעבר. IBM הורשתה להבהיר את הצעותיה, ונפסקו הוצאות כנגד המשיב. ההחלטה משקפת הקפדה על עקרונות המבטיחים הגינות והימנעות מקונפליקטים ברכש הציבורי.