מ"ח 4496/22

תקציר

במקרה שלפנינו, מבקש מבקש משפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט בגין הרשעה בנהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון וללא ביטוח. המבקש הורשע תחילה לאחר שנצפה נוהג על ידי שוטר, למרות שרישיונו נשלל בשל עבירה קודמת. ההרשעה התבססה במידה רבה על עדותו של הקצין, שנמצאה אמינה על ידי בית משפט השלום לתעבורה, אשר מצא גם את האליבי של המבקש - לפיו הוא עובר בדיקות רפואיות במקום אחר עם משפחתו - לא משכנע. היעדר עדות תומכת מצד אשתו, שיכלה לאשש את האליבי שלו, צוין כמערער את הגנתו. למרות הטענות למחדלי חקירה, בית המשפט קבע כי הראיות לא הותירו ספק סביר לגבי אשמתו, וכתוצאה מכך נגזר עליו עונש מאסר של 10 חודשים, שאושר בערעור. בבקשתו למשפט חוזר הציג המבקש את האפשרות לעדות חדשה מאשתו, בטענה שיש בה כדי לבסס את האליבי שלו ולשנות את תוצאות המשפט. עם זאת, בית המשפט הבודק דחה את הבקשה, בקובעו כי העדות המוצעת נעדרת את המשקל הדרוש כדי להשפיע על הממצאים הקודמים, שכן הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי כבר בחנו את האליבי ודחו אותו בראיות זמינות. בית המשפט שב והדגיש כי משפט חוזר אינו מהווה הארכה של הליך הערעור ועליו להסתמך על ראיות חדשות בעלות השפעה משמעותית, המובילות לדחיית הבקשה למשפט חוזר.