ב"ל 11698-12-20

תקציר

התובעת, רכזת תרבות ומוזיקה במרכז הקהילתי רמת שלמה, טענה כי נפצעה בגבה בתאונת עבודה בעת הכנת אולם לאירוע ביום 30.12.2019. לטענתה, בשל היעדרותה של עובדת התחזוקה, היא נאלצה להקים את המסדרון באופן ידני, דבר שכלל הרמה וגרירה של כיסאות, מה שגרם לכאבי גב פתאומיים. עם זאת, הנתבעת, המתנ"ס, טענה כי פעילותה של התובעת הייתה שגרתית וכי פגיעתה הנטענת הייתה קיימת לפני התביעה. עוד טענו כי גרסתה לאירועים אינה עקבית וכי האירוע אינו נחשב לתאונת עבודה. בית הדין הכיר בכך שתפקידו של התובע אינו כרוך בדרך כלל בעבודה פיזית וכי מצב האולם ביום האירוע היה חריג. עם זאת, נקבע גם כי מספר אנשים, לרבות בני משפחתו וחבריו של התובע, סייעו בהתקנה. הראיות הראו כי תרומתה של התובעת להרמה והזזת כיסאות לא הייתה נרחבת כפי שתיארה, ובנה וחבר העידו כי כולם עבדו יחד כדי לנקות ולהכין את האולם. בהיבט הרפואי התברר כי לתובע היסטוריה של כאבי גב המתועדת משנת 2015. מהתיעוד הרפואי עולה כי הכאב שתואר לאחר האירוע היה שרירי באופיו ולא כלל פגיעה או מום ספציפיים. כמו כן, תיאור האירוע במסמכים הרפואיים נמצא לא מדויק ומאוחר ביחס לאירוע. על פי החוק ופסקי דין קודמים, כאב לבדו אינו נחשב לפגיעה בעבודה ואינו מזכה את התובע בקצבת נכות. בסופו של דבר, קבע בית הדין כי התובעת אמנם חוותה אירוע חריג במהלך עבודתה, אך לא הצליחה להוכיח כי הוא גרם לפגיעה הנטענת בגב. התביעה נדחתה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.