ע"פ 24763-11-23

תקציר

ערכאת הערעור דחתה את הערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, ולא מצאה עילה להתערב בפסק דינו המנומק היטב של האחרון. קביעותיו של בית משפט קמא בדבר קבילות הודעתו הראשונה של המתלונן המנוח במשטרה וסרטון וידאו אושרו, שכן נמצא כי הן עולות בקנה אחד עם הוראות סעיף 10(1) לפקודת הראיות. בית המשפט פירש את דרישת העיתוי בצורה גמישה וראה את האמירה כאילו נאמרה בהזדמנות הראשונה שעמדה לרשות המתלונן. כמו כן, נקבע כי הסרטון קביל כראיה עצמאית, התומכת בגרסתה של המתלוננת לאירועים. גם הערכתו של בית משפט קמא בדבר מהימנותם של עדים נותרה בעינה, שכן קבע כי גרסאות הנאשמים סותרות ובלתי מהימנות. ערכאת הערעור הסכימה עם קביעתו של בית משפט קמא כי המפקחים הפעילו כוח מופרז על המתלוננת, ודחתה את טענת ההגנה העצמית. ככלל, די היה בראיות כדי להרשיע את המערער מעבר לספק סביר, והערעור נדחה. החלטה זו התקבלה בנוכחות המערער ובאי כוחם.