ע"פ 1367/90

תקציר

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בהחזקת למעלה מ-0.7 גרם הרואין, סם מסוכן, ונידון לשנתיים מאסר. ההרשעה התבססה על סעיף 31(ד) לפקודת הסמים המסוכנים, המניח כי מי שמחזיק יותר מ-0.3 גרם הרואין מחזיק בו מסיבות שאינן לצריכה עצמית. המערער טען כי חזקה זו צריכה לחול רק אם הוכח כי כמות ההרואין בחומר המוחזק היא לפחות 0.3 גרם במשקל נטו, מה שלא היה המקרה כאן. בית המשפט העליון דחה טענה זו, ואישר כי החזקה חלה על משקלו הגולמי של החומר, ולא על משקלו נטו של ההרואין שהוא מכיל. עוד צוין, כי חזקה זו לא הופרכה, במיוחד בהתחשב בכך שברשותו של המערער נמצאו אביזרים המעידים על הפצת סמים. לפיכך נדחה הערעור על ההרשעה, אם כי העונש הופחת מעט בהתחשב בנסיבות. משכך, הומר עונשו של המערער לשלוש שנות מאסר בסך הכל.