ת"פ 59618-07-22

תקציר

על הנאשם, שגידל שתילי קנאביס בביתו, נגזרו עונשים מתונים, בהתחשב בנסיבותיהם האישיות. בעוד ההגנה ביקשה לבטל את ההרשעה, השופט פסק לטובת התביעה, תוך הדגשת הצורך בהרתעה ושיקוף הפסול של העבירה. השופט הדגיש את העבירות הקודמות של הנאשם ואת היעדר ראיות קונקרטיות לנזק שהרשעה תגרום, וציין כי נטל ההוכחה של הנאשם כבד יותר בשל עברו הפלילי הקודם. אופיין של העבירות הנוכחיות, אף שהן חמורות, מאפשר להקל בענישה מבלי לערער את מערכת המשפט. השופט הכיר בחוויותיו הטראומטיות של הנאשם ובבעיות ההתמכרות שלו, אך הצביע על חוסר עקביות בתיאורים שלהם לגבי גמילה מסמים והיעדר רישומי טיפול עדכניים. עוד ציינו כי היעדר השפעה מרתיעה של הליכים משפטיים קודמים על התנהגותו של הנאשם. השופט הביע חשש מזלזולו של הנאשם בחוק ובהחלטות בית המשפט, בהתחשב בהמלצת שירות המבחן, אך בסופו של דבר קבע כי הנסיבות אינן מצדיקות ויתור על הרשעה. על הנאשם נגזרו ארבעה חודשי מאסר בפועל, כאשר העונש על תנאי למשך שלוש שנים, מותנה בהתנהגותו הטובה של הנאשם. בנוסף, הוטל על הנאשם קנס של 3,000 ₪ והוא הצהיר על התחייבות שלא לבצע עבירות סמים נוספות או להפר צווים שיפוטיים. השופט גם פסל את הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה למשך שישה חודשים, עונש שניתן לוותר עליו אם הנאשם יימנע מעבירות סמים במהלך תקופת המבחן בת שלוש השנים.