בש"פ 2751/18

תקציר

בהחלטה משפטית זו מתייחס בית המשפט לבקשה להמשך מעצרו של המשיב המואשם ברצח עד לתום ההליכים המשפטיים. בית המשפט מדגיש כי בשלב זה עליו לקבוע רק אם קיים בסיס ראייתי פוטנציאלי להרשעה, מבלי להעריך את מלוא משקלן של הראיות או את מהימנותם של עדים. התשתית הראייתית במקרה זה בנויה במידה רבה מדבריהם של שלושה עדי ראייה – בני משפחתו של המנוח – שזיהו את המשיב כיורה. עדויותיהם, אף שהיו בעלות הטיה משפחתית אפשרית ומכילות סתירות, נחשבו מספיקות לצד האליבי המופרך של המשיב, שלא היה עקבי לגבי מקום הימצאו והשתמש בזכות השתיקה. ראיות פורנזיות תומכות בשימוש בנשק M-16, העולה בקנה אחד עם עדויות של עדי ראייה, אם כי לא התגלו ממצאים פורנזיים נוספים או עדי ראייה. בית המשפט מדגיש את טענותיו לסירוגין של המשיב, ומציין כי מניעת שיתוף הפעולה שלו ואמירותיו מאשתו עלולות לסתור את האליבי שלו. ראיות התביעה נחשבות חזקות למרות היעדר כמה אלמנטים צפויים, כאשר חומרת סעיף האישום ברצח מבססת מסוכנות סטטוטורית. בית המשפט נזהר מהסכסוך המתמשך בין המשפחות, העלול להסלים את המתחים ולתרום לסכנה הפוטנציאלית הנשקפת מהמשיב. חריגה מהמלצת שירות המבחן נגד מעצר בפיקוח אלקטרוני אינה מוצדקת בהתחשב בנסיבות וברמת הסיכון. היעדר רישום פלילי אינו מיטיב באופן משמעותי עם חומרת האישומים. אשר על כן, הערעור מתקבל, ומחייב את מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים המשפטיים.