מ"ח 2969/14

תקציר

בית המשפט דחה את בקשת המבקש למשפט חוזר מכמה נימוקים. ראשית, אי ציות המבקש לצו שיפוטי יכול היה להוות עילה לדחיית הבקשה ללא דיון נוסף. שנית, המבקש הודה באישומים נגדו, ומקרים כאלה מצדיקים רק לעתים רחוקות משפט חוזר. שלישית, לגופו של עניין, הורשע המבקש בהקמת מבנה חדש, ולא בהקמת הלול הקיים. תצלום האוויר שהוצג כראיה לא תמך בטענת המבקש, שכן הוא לא היה רלוונטי למקרה. גם טענתו של המבקש לעיוות דין בנוגע לעונשו נכשלה, שכן התקדים קובע כי משפטים חוזרים ניתנים רק בגין הרשעה ולא בגין גזרי דין. בית המשפט אפיין את התנהלותו של המבקש כשיפוט עצמי נרחב ואי ציות לצו שיפוטי כדין להריסה. ניסיונותיו של המבקש לערער על צו ההריסה באמצעות בקשה למשפט חוזר נתפסו כהליכים חסרי תוחלת, שמטרתם לעכב את הבלתי נמנע. השופט תיאר את מעשיו של המבקש כניצול המערכת וכהפקת רווחים מאי ציות לחוק. משכך, הבקשה נדחתה, והמבקש חויב לשלם לאוצר המדינה הוצאות בסך 10,000 ₪.