ת"א 24702-04-19

תקציר

התובע תבע לאכוף הסכם חליפין להחלפת משרדים בדירה. הנתבעת טענה מנגד להצהרה כי ההסכם בטל וביקשה להשיב את 195,000 ₪ ששילמה לתובע על פי ההסכם. בית המשפט מצא כי המשרדים, שהתובע התחייב להעביר, אינם שייכים לו. לפיכך, קבע בית המשפט כי לא ניתן לאכוף את ההסכם שכן לא ניתן היה לתובע להעניק את המשרדים לנתבעת. בית המשפט הבחין בין תוקפו של ההסכם ויכולתו של התובע לעמוד בו לבין סמכותו של בית המשפט לאכוף אותו. בית המשפט סירב להורות על מכירת דירת הנתבע במזומן במקום המשרדים, שכן מהראיות עולה כי בעת עריכת ההסכם התכוונו הצדדים שהדירה תוחלף במשרדים, ולא תימכר במזומן. בית המשפט מצא כי הנתבעת ביטלה את ההסכם כדין ולכן עליה להשיב את הכספים ששילמה על פיו, בתוספת ריבית והצמדה ממועד הסיום, אשר בית המשפט קבע כי הוא 21.2.2019. צו המניעה הזמני על הדירה הוסר, הוחזר פיקדונו של התובע, וכל צד נשא בהוצאותיו שלו, למעט 3,000 ₪, שהנתבע חויב לשלם לתובע בגין ההליך המקדמי.