בג"צ 963/19

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית עתירה נגד החלטת המועצה לתכנון ובנייה (ות"ת) לאשר תוכנית להקמת חוות רוח, בשם חוות רוח בראשית, ברמת הגולן. העותרים, שביקשו להגן על האינטרסים של בעלי הכנף באזור, טענו כי החלטת ות"ת התבססה על תשתית עובדתית חלקית, הטילה ספק ביעילותה של המערכת הטכנולוגית המתוכננת, העלתה חשש לניגוד עניינים מצד היזמים וטענה לפגיעה בשיתוף הציבור. עם זאת, בית המשפט לא מצא עילה להתערבות, והדגיש את היקפה המצומצם של הביקורת השיפוטית על החלטות תכנוניות מקצועיות. פסק הדין מכיר בחשיבות ההגנה על הסביבה ובערך הסמלי והאקולוגי של הגנה על נשרים, אך בסופו של דבר מגיע למסקנה כי התוכנית מאזנת באופן סביר בין האינטרסים המתחרים של הגנת הסביבה לבין קידום השימוש באנרגיה ירוקה. בית המשפט דוחה את טענות העותרים נקודה אחר נקודה. באשר לתשתית העובדתית החלקית לכאורה, בית המשפט מציין כי המידע המגוון והמחלוקות המקצועיות טופלו כראוי ואינם מצביעים על היעדר תשתית עובדתית. בסוגיית עיתויו של ניסוי שדה, בית המשפט דוחה את שיקול דעתה של ות"ת, מתוך הכרה במורכבות האיזון בין אינטרסים מתחרים. גם חששות העותרים לגבי התאמת המערכת הטכנולוגית נדחים, כאשר בית המשפט שם דגש על הבדיקות והניתוחים היסודיים שנערכים על ידי מומחים. כמו כן, בית המשפט אינו מקבל את הטענה בדבר ניגוד עניינים, ומוצא כי לגיטימי שיזמים ייצגו את האינטרסים שלהם ויתרמו לתהליך קבלת ההחלטות. לבסוף, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לטענות הנוגעות לשיתוף הציבור, במיוחד ככל שהתכנית מתקדמת לשלב הביצוע. פסק הדין מסתיים בתקווה שפרויקט חוות הרוח יצליח תוך שמירה על הסביבה, תוך אזכור מפורש של נוכחותו הסמלית של הנשר בשמיים. בהתחשב בשיקולים אלה, העתירה נדחית, בהסכמת השופטים נעם סולברג, נ' הנדל וא' שטיין.