ע"מ 47420-01-18

תקציר

בית המשפט מצא כי הליך פתיחת הסכם השומה וכן הליך השימוע בשומות המערערת לאחר פתיחת הסכם השומה, התנהלו באופן פגום, חפוז וחפוז ללא כל הסבר לשיהוי בזימון המערער לדיון, ותוך פגיעה משמעותית בזכויות המערער. המשיב לא הצליח להרים את נטל ההוכחה המצדיק את ההחלטה לפתוח בהסכם השומה, אלא הראיות שהונחו בפני בית המשפט הצביעו על כך שיש לקבל את עמדת המערער. בית המשפט קבע כי הפעלת הסמכות על ידי השופט המקצועי ועל ידי המשיב עצמו אינה חוקית. בית המשפט פירט כי המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר מקרים חריגים המצדיקים הפעלת סמכות לפי סעיף 147 לפקודה לפתוח את הסכם השומה של המערער לשנות המס נשוא הערעור, גם אם נפלה טעות בשיקול דעתו של פקיד השומה. עניינו של המערער לא היה חריג ובית המשפט לא ראה הצדקה מיוחדת לפתוח בהסכם השומה שלו. למערער הייתה ציפייה סבירה שחבותו במס לשנות המס נשוא הערעור תהפוך לסופית על פי הסכם השומה. יתר על כן, המערער לא היה נישום שהונה את רשויות המס או הסתיר מהן הכנסות. זאת ועוד, ניסיונו של המשיב ליצור עילה לפתיחת הסכם השומה על יסוד טענה בדבר סכום מס ניכר הנדרש בשומה לא היה מהותי. לא ניתן היה לנתק את סכומי המס ששילמה המערערת מסכומי המס שגבתה חברת ניטש בהסכם השומה שלה. בנוסף, הסוגיות שהמשיב ביקש להעלות בשומות שהונפקו למערערת לא היו סוגיות בהסכם השומה שהיו מנוגדות באופן מוחלט לדין או בעלות השלכות רוחביות. לפיכך, ביטל בית המשפט את ההחלטות לפתוח את הסכם השומה ולהוציא שומות חדשות למערערת, והורה על השבת הסכם השומה המקורי. כן חויב המשיב לשאת בהוצאות המערער ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 60,000 ₪.