בג"צ 6507/20
פסק-דין עליון
תקציר
ועדת רבני התקשורת (העותר) הגישה עתירה נגד הליך השימוע שיזם משרד התקשורת (המשיבים הראשון והשני). העתירה נסובה סביב שירות "קו כשר", המציע שירותי טלפוניה בהתאם להנחיות ההלכה. העותר מבקש הארכת המועד האחרון להגשת אסמכתאות לדיון, גישה למידע העומד בבסיס השימוע והנחיות לפרסום הדיון. במקביל הוגשה בקשה לצו ביניים שימנע מהמשרד לקבל החלטה על הדיון עד להכרעה בעתירה. לטענת משרד התקשורת, יש לדחות את העתירה בטרם עת, שכן הליך השימוע מתנהל וטרם התקבלה החלטה סופית. הם גם האריכו את המועד האחרון להגשת בקשות והבטיחו את יעילות פרסום הדיון. חלק מבעלי הרישיון (המשיבים) השאירו את ההחלטה בעתירה לשיקול דעתו של בית המשפט, בעוד שאחרים לא הגישו תגובה. בית המשפט, בראשות השופט א' ברון, מצדד במשרד התקשורת ודוחה את העתירה כמוקדמת מדי. השופט מדגיש כי תפקידו של בית המשפט הוא ככלל שלא להתערב בהליכים מנהליים מתמשכים וכי ניתן לטפל טוב יותר בהתנגדויות העותר לאחר קבלת החלטה סופית בדיון. עוד מובהר בפסק הדין כי החלטה זו אינה משקפת דעה לגופן של טענות העותר וכי טענות אלה שמורות לדיון עתידי, במידת הצורך. לפיכך, גם הבקשה לצו ביניים נדחית, וכל צד נושא בהוצאות המשפט שלו. סיכום זה לוכד את עיקרי פסק הדין בנוגע להליך השימוע בעתירה נגד משרד התקשורת.
בג"צ 6507/20 ועדת הרבנים לענייני תקשורת נ. שר התקשורת, עליון (26.11.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.