עת"א 63717-08-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים בו, בהתבסס על המידע שנמסר בלבד: **ניתוח משפטי של פסק הדין בעת"א 63717-08-25 זרח (אסיר) נ' מדינת ישראל ואח'** **עובדות הרקע:** העותר, אוראל חיים זרח, אסיר המרצה מאסר ראשון של 16 חודשים בגין עבירות של סיוע לחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם והשמדת ראיה. תאריך שחרורו המלא הוא 5.2.26, ותאריך שחרורו המנהלי המתוכנן הוא 8.1.26. העתירה הוגשה על מנת להורות לשב"ס לשחררו בשחרור מנהלי מוגבר, מכיוון שהמשיב (שב"ס) מייחס לו הרשעה בעבירה המנויה בסעיף 68ג(ג)(1) לפקודת בתי הסוהר, המונעת ממנו זכאות לשחרור מנהלי מוגבר. **טענות הצדדים:** 1. **טענות העותר (ב"כ העותר):** * **פרשנות מצמצמת של סעיף 68ג(ג)(1):** העותר טוען כי יש לפרש את הסעיף באופן שהוא חל רק על ביצוע עבירה "מושלמת" כפי שמפורטת בו, ולא על עבירות נגזרות כגון סיוע, ניסיון או שידול. לטענתו, כאשר הוראות דין פוגעות בזכות לשחרור מוקדם, יש לפרשן באופן דווקני ומצמצם, ועל המחוקק להבהיר במפורש אם כוונתו להרחיב את תחולת האיסור גם על עבירות נגזרות. * **הבדל מהותי בעבירת סיוע:** העותר מדגיש כי עבירת סיוע שונה מהותית בעוצמת האשמה ובדרגת המסוכנות מביצוע מלא של העבירה. הוא מציין כי לא השתמש בנשק בעצמו, אלא אדם אחר עשה כן, והוא סייע בביצוע העבירה. * **בקשה:** לקבוע כי העותר לא ביצע עבירה הכלולה בסעיף 68ג(ג)(1) לפקודת בתי הסוהר (מכיוון שהורשע רק בסיוע), ולהורות על עדכון מועד שחרורו כך שייהנה משחרור מנהלי מוגבר. 2. **טענות המשיב (ב"כ המשיב):** * **אין זכות קנויה לשחרור מנהלי:** המשיב טוען כי לאסיר אין זכות קנויה לשחרור מוקדם או לשחרור מנהלי, שתכליתו העיקרית היא הקלה על צפיפות בבתי הסוהר. * **החלת דין עבירה נגזרת:** המשיב מפנה לסעיף 34ד לחוק העונשין, הקובע כי כל דין החל על ביצוע עיקרי של עבירה מושלמת חל גם על ניסיון, שידול וסיוע, אלא אם נאמר אחרת. מכיוון שהעותר ביצע עבירה נגזרת (סיוע) לאחת העבירות המנויות בסעיף 68ג(ג)(1) לפקודת בתי הסוהר, הוא אינו זכאי לשחרור מנהלי מוגבר. * **בקשה:** לדחות את העתירה. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט (כב' השופטת נועה חקלאי) דחה את העתירה. **נימוקים והחלטה משפטית:** 1. **החלת סעיף 34ד לחוק העונשין:** * בית המשפט דוחה את טענת העותר כי יש לפרש את סעיף 68ג(ג)(1) לפקודת בתי הסוהר באופן מצמצם ולא להחיל אותו על עבירות נגזרות. * ההחלטה מתבססת באופן מרכזי על **סעיף 34ד לחוק העונשין**, הקובע כי "מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע לאותה עבירה". * בית המשפט קובע כי סעיף 34ד "אמר את דברו בצורה מפורשת" לגבי תחולת הדין על עבירות נגזרות, ואין צורך שהמחוקק יחזור על הוראה זו בכל חיקוק פרטני. * מאחר שפקודת בתי הסוהר אינה קובעת אחרת מסעיף 34ד, המנגנון הקבוע בו חל גם על סעיף 68ג(ג)(1). משמעות הדבר היא שהעותר, שהורשע בעבירת סיוע לעבירה המפורטת בסעיף 68ג(ג)(1), נחשב כמי שביצע עבירה מתוך רשימת ההחרגות לשחרור מנהלי מוגבר. 2. **תכלית סעיף 68ג(ג) - צמצום שחרור מנהלי של אסירים מסוכנים:** * בית המשפט מסביר כי תכלית סעיף 68ג(ג) היא **לצמצם את השחרור המנהלי של אסירים מסוכנים**. * התיקון לחוק (שהביא להוספת ס"ק ג') שינה את המנגנון כך שלא כל אסיר ייהנה משחרור מנהלי מוגבר באופן "אוטומטי". אסירים שהורשעו בעבירות חמורות או מסוכנות, כפי שמפורטות בסעיף 68ג(ג)(1) (לרבות גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, שבה ביצע העותר עבירת סיוע), הוחרגו מהמנגנון האוטומטי. * אסירים אלו יכולים לזכות בשחרור מנהלי מוגבר רק **בכפוף להחלטה של ועדת שחרורים**, אשר תבחן את מסוכנותם באופן קונקרטי. ההנחה היא שקביעת ועדת השחרורים כי אסיר ראוי לשחרור על תנאי, לאחר בחינה אישית של מסוכנותו, מפחיתה את עוצמת חזקת המסוכנות לגביו. 3. **דברי ההסבר להצעת חוק:** * בית המשפט מחזק את נימוקיו באמצעות **דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 55 והוראת שעה), התשפ"א-2021**. דברי ההסבר מציינים במפורש כי מטרת התיקון היא "לצמצם במידה מסוימת את הסדר השחרור המנהלי המוגבר כך שלא ייכללו בהסדר זה אסירים בעלי רמת מסוכנות גבוהה, כגון אסירים שהורשעו בעבירות מין, עבירות אלימות במשפחה ועבירות אלימות חמורה". * הדברים מבהירים כי אסירים אלו, גם אם נדונים למאסר של עד 3 שנים, אינם נכללים במנגנון השחרור האוטומטי, אלא נדרשים לבחינה פרטנית של ועדת השחרורים. 4. **יישום על המקרה:** * העותר הורשע בעבירה של סיוע לגרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, המופיעה בסעיפים 333+335 בצירוף 31 לחוק העונשין. * סעיף 68ג(ג)(1) לפקודת בתי הסוהר כולל את העבירה לפי סעיף 333 ו-335 לחוק העונשין. * לאור האמור, ובשל תחולת סעיף 34ד לחוק העונשין, העותר נחשב כמי שביצע עבירה הכלולה ברשימת ההחרגות. * לכן, החלטת שב"ס שלא לשחררו בשחרור מנהלי מוגבר באופן אוטומטי, אלא לחייבו לעבור בחינה פרטנית של ועדת השחרורים, הינה החלטה נכונה ותואמת את הוראות הדין ותכלית החוק. 5. **התערבות בית משפט:** * בית המשפט קובע כי ההחלטה של המשיב תואמת את הוראות הדין ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **פרשנות משולבת של חוקים:** פסק הדין מדגים את החשיבות של פרשנות משולבת של הוראות דין שונות. בית המשפט אינו מתייחס לסעיף 68ג(ג)(1) כמקשה אחת, אלא מפרש אותו לאור הוראה כללית בדין העונשי – סעיף 34ד לחוק העונשין. * **החלת עקרון "הדין החל על העבירה המושלמת" על עבירות נגזרות:** זוהי הנחת יסוד משמעותית בדין העונשי, אשר פסק הדין מיישם באופן אפקטיבי. הוא קובע כי הוראה החריגה זכאות לשחרור מנהלי מוגבר על עבירה מסוימת, תחול באופן אוטומטי גם על עבירות נגזרות (סיוע, ניסיון, שידול) של אותה עבירה, אלא אם המחוקק קבע במפורש אחרת. * **תכלית חקיקתית ככלי פרשני:** בית המשפט עושה שימוש משמעותי בתכלית החקיקתית של סעיף 68ג(ג) – צמצום הסיכון לציבור על ידי החרגת אסירים מסוכנים משחרור מנהלי מוגבר. תכלית זו תומכת בפרשנות מרחיבה יותר של ההחרגה, כך שתכלול גם עבירות נגזרות, ולא רק עבירות מושלמות. * **הבחנה בין שחרור מנהלי "אוטומטי" לבחינה פרטנית:** פסק הדין מבהיר את ההבחנה שנעשתה בחקיקה בין מנגנון שחרור מנהלי מוגבר "אוטומטי" לבין מנגנון הדורש בחינה פרטנית על ידי ועדת שחרורים. אסירים שביצעו עבירות חמורות, גם אם בעקיפין, נכללים בקטגוריה השנייה. * **התייחסות לדברי הסבר לחוק:** בית המשפט משתמש בדברי ההסבר להצעת החוק כמקור לפרשנות, המעידים על כוונת המחוקק בעת חקיקת התיקון. זהו כלי פרשני לגיטימי המדגיש את ההיגיון שמאחורי השינוי החקיקתי. * **שיקול דעת שב"ס והגבלות על התערבות שיפוטית:** פסק הדין מאשר את שיקול דעתו של שב"ס בקביעת זכאות לשחרור מנהלי, ומצמצם את ההתערבות השיפוטית למקרים בהם החלטת הרשות אינה תואמת את החוק או סותרת את תכליתו. **סיכום:** בית המשפט המחוזי דחה את עתירת האסיר לשחרור מנהלי מוגבר, וקבע כי הוראת סעיף 34ד לחוק העונשין, החלה על עבירות נגזרות, מחייבת כי גם אסיר שהורשע בעבירת סיוע לעבירה המנויה בסעיף 68ג(ג)(1) לפקודת בתי הסוהר – לא יהיה זכאי לשחרור מנהלי מוגבר באופן אוטומטי. זאת, בהתאם לתכלית החקיקתית של צמצום הסיכון לציבור על ידי החרגת אסירים מסוכנים מהסדר השחרור המנהלי המוגבר, והעברתם לבחינה פרטנית של ועדת שחרורים.