בר"מ 6432/09

תקציר

למשיב נתונה סמכות לשלול את רישיון הנהיגה של המבקש, אך השופט סבור כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות עיון בתיק זה. ראשית, השופט תוהה אם ניתנה למבקש זכות שימוע הוגנת על ידי המשיב, ומטיל ספק בכדאיות ההליך על סמך אופן זימונו של המבקש ואופן ניהול הדיון. שנית, השופט מוצא את החלטת המשיב לשלול את הרישיון לאלתר בלתי סבירה, שכן הם לא בחנו שיקולים מהותיים, כגון הבחנה בין סוגים שונים של רישיונות לבין בעלי רישיון. שלישית, המשיב לא הוכיח כי החלטותיו התבססו על קריטריונים ברורים, ענייניים ושוויוניים. רביעית, יש סיכוי שההחלטה אינה עומדת בדרישת המידתיות, שכן ניתן היה ליישם פתרון חלופי – הוספת תנאים לרישיון – מבלי לפגוע קשות במבקש. גם שיקולי מאזן הנוחות תומכים בתוצאה זו. לפיכך, מונחה המשיב לשמור על רישיונו של המבקש, בכפוף לתנאים מסוימים, עד לקבלת החלטה בעניינו הפלילי של המבקש או הכרעה שיפוטית אחרת. המשיב רשאי לבטל את הרישיון אם הופרו תנאים אלה או שיתעוררו נסיבות חדשות. השופט מציע למשיב לשקול להימנע מהצורך בעתירה מנהלית ולהותיר את צו הביניים על כנו עד להכרעה בתיק הפלילי. הערעור מתקבל, והמשיב נושא בהוצאות המשפט של המבקש.