רע"א 6174/17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך על פינוי דיירים מדירה בתל אביב-יפו. הדירה נמכרה למשיבה, הילה אגם שמש, בשנת 2004 במסגרת עיקול משכנתא, ואילו הבעלים הקודמים, ישראלה ויוסף קריבושיי (בני הזוג), המשיכו להתגורר בה כשוכרים. לבני הזוג ניתנה גם אופציה לרכוש את הדירה במהלך תקופת השכירות. בין המשיב לבין בני הזוג הוסכם על חוזה שכירות, כאשר גם לאחרון ניתנה תקופת שכירות ממושכת. עם זאת, המשיבה הגישה תביעת פינוי במאי 2016, וטענה כי חוזה השכירות הסתיים במרץ 2016 ולא חודש. בית משפט השלום בתל אביב-יפו פסק לטובת המשיב והורה לבני הזוג לפנות את הדירה עד סוף יולי 2017. על החלטה זו ערערו בני הזוג לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, ובמקביל ביקשו עיכוב ביצוע, אך בקשתם נדחתה. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בכך שסיכויי ההצלחה בערעור נמוכים, הסיכויים המוגבלים לגרימת נזק בלתי הפיך למבקשים והארכת המועד לפינוי. לאחר מכן הגישו המבקשים את התביעה לבית המשפט העליון, וטענו כי החלטת בית המשפט המחוזי התבססה על טענה כי חוזה השכירות יסתיים בספטמבר 2017, וכי קיים קשר בין חוזה השכירות לבין האופציה לרכישת הדירה. בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור, יחד עם הבקשה לעיכוב ביצוע. השופטת תמר קיבלה את קביעתו של בית המשפט המחוזי כי סיכויי ההצלחה בערעור קלושים, שכן מדובר בקביעות עובדתיות. בנוסף, בית המשפט נתן ארכה עד 27.8.17 לדיירים לפנות את הדירה, ונתן להם שהות לארגן את המעבר. ההחלטה התקבלה ללא צורך בתגובת המשיב, ולפיכך לא נפסקו הוצאות.