בג"צ 1119/16

תקציר

העותרת הגישה בקשה לאישור תעריף מותנה למכירת חשמל המופק מאנרגיה סולארית לחברת החשמל באוקטובר 2015. המשיבים עיכבו את החלטתם בבקשה במשך קרוב לשנה, עד לאוגוסט 2016, בטענה כי הם פועלים לטובת הציבור כדי להימנע מרווחי יתר מהקופה הציבורית או מצרכני החשמל, וכי העיכוב סביר משום שהם ממתינים לעדכון התעריף. העותר טען כי השיהוי אינו סביר וביקש מבית המשפט להכריע בעניין. בית המשפט מצא כי התנהלות המשיבים הייתה בלתי חוקית וכי מנגנון השיהוי שלהם אינו יכול לעמוד. נפסק כי היה על המשיבים לאשר את בקשת העותרת בהתאם לתעריף הקיים, שהיה בתוקף בעת הגשת הבקשה ולא שונה, במיוחד נוכח הוראות המעבר בחוק תכנית כלכלית. עוד נקבע בפסק הדין כי השיהוי של המשיבים היה בלתי סביר, והיה עליהם לקבל החלטה בתוך זמן סביר, דבר שלא עשו. יתר על כן, לא הייתה הצדקה לעכב את ההחלטה משום שהם ממתינים לשינוי התעריף; במקום זאת, הם היו צריכים לאשר את התעריף הקיים כל עוד הוא לא שונה. לבסוף, בית המשפט הורה למשיבים לשלם לעותרת את הוצאותיה בסך 15,000 ₪ וקיבל את העתירה, תוך שהוא מחייב את החלת התעריף המקורי הרלוונטי לפעילותה של העותרת.