ת"א 37671/08

תקציר

התובעת, ילנה סרולוביץ', פתחה חשבון בנק בשנת 2002 בבנק לאומי ישראל בע"מ והצהירה כי אין מוטבים הקשורים לחשבון. בשנת 2005 ביקשה לנהל מהחשבון עסק בשם קונדור, וכך החל הבנק לכבד שיקים שנמשכו מהחשבון עם שם העסק. עם זאת, פעילות החשבון עוררה חשדות, ולאחר מספר אזהרות סירב הבנק לכבד שתי צווים ושני שיקים שנמשכו על החשבון בשל היעדר כיסוי וחשש לפעילות בלתי חוקית. בעקבות זאת סגר הבנק את החשבון, דרש פירעון מיידי של ההלוואות וניכוי היתרה מפיקדון כספי שהוחזק כבטוחה. סרולוביץ' תבע את הבנק על סך 550 אלף שקל פיצויים סטטוטוריים, בטענה ללשון הרע ולנזקים שנגרמו כתוצאה מסגירת החשבון. לטענתה, פעולות הבנק היו בלתי חוקיות, חד צדדיות ופגעו בשמה הטוב. בנוסף, היא טענה לעלויות הדפסת פנקסי צ'קים שלא נעשה בהם שימוש, נסיעה שבוטלה ועוגמת נפש. הבנק הצדיק את פעולותיו בהצהרה כוזבת של סרולוביץ' על מוטבים ובחשש להלבנת הון. הם הזהירו אותה בעבר מפני הצורך לעמוד במסגרת האשראי וההשלכות של אי סדרים נוספים. כמו כן, חלה על הבנק חובה חוקית לסמן את השיקים כמסורבים בשל מחסור בכספים. בית המשפט פסק לטובת הבנק וקבע כי מעשיהם היו חוקיים. היא קיבלה את טענת הבנק כי ניסה לפעול לטובתה של סרולוביץ' והזהיר אותה מפני סגירת חשבון אפשרית בשל פעילות חריגה. כמו כן, בית המשפט קבע כי פעולות הבנק אינן מהוות לשון הרע וכי טענותיו של סרולוביץ' לנזקים נוספים לא הוכחו. בעקבות זאת דחה בית המשפט את התביעה והורה לסרולוביץ' לשלם לבנק הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל.