ע"א 51335-05-13

תקציר

בסכסוך רכושי מורכב שראשיתו בהסכם משנת 2003 בין נמרוד קהן שושני, גד שווגר וטליה שווגר (להלן: שווגר ושושני) לבין חברת א.ב. רימונים בע"מ (להלן: רימונים), נמצא כי האחרונה הפרה מספר תנאי בחוזה. ההפרות כללו אי מסירת דירות במועד, צמצום שטחי הגן המוסכמים וליקויי בנייה. רימונים חויבה לשלם לשווגר ושושני פיצויים שונים בשקלים, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועדי הפרה שונים. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת קמלה ג'דעון מבית משפט השלום בחיפה ב-13 באפריל 2013, פסק לשווגר 222,406 שקל ולשושני 108,840 שקל, שחושבו על סמך חוות דעת מומחים והוראות החוזה בגין הפרת הסכם. שני הצדדים ערערו על פסק הדין, בעיקר בערעור על הסכומים המחושבים. שווגר ושושני טענו כי בית המשפט קבע פיצויים נומינליים, ואילו רימונים טענה כי ההפרות היו מוסכמות על התובעים. ערכאת הערעור דחתה טענות אלה, ואישרה את פסק דינו של בית משפט קמא בעניין שטחי הגן, וקבעה כי חתימה על בקשה להיתר בניה אינה מהווה הסכמה להקטנת שטחי הגינה. באשר לשווי שטחי הגן החסרים, אימץ בית המשפט את חוות הדעת של המומחה מטעם שווגר ושושני, ופסק לשווגר 47,422 שקל עבור שתי הדירות. בית המשפט פסק גם בסוגיית הפיצויים המוסכמים, ליקויי הבנייה, הפרשי האגרה ואיחור במסירת הדירות, ופסק לתובעים סכומים שונים בהתאם לחוזה. השופטים, מ' רניאל, ש' שטמר וא' זרנקין, דחו את ערעורי הצדדים והורו לרימונים לשלם את הוצאות המשפט של התובעים. בהחלטה, שניתנה ביום 20.10.2013, הודגש כי התובעים זכאים להפרשי הצמדה וריבית על הסכומים שנפסקו, ובכך תוקן פסק דינו של בית משפט קמא בהתאם.