בש"פ 301/11

תקציר

המדינה ערערה על צו המשחרר שני משיבים למעצר בית במהלך שביתת עורכי דין, וביקשה את מעצרם עד למשפטם בשל הסכנה הנשקפת מהם. המשיבים הואשמו בקשירת קשר לייבא קוקאין מפרו. בית משפט קמא דחה את בקשת שחרורם הראשונית בשל עברם הפלילי של המשיבים, אך לאחר דחיות מרובות שיוחסו לשביתה, שחרר אותם לבסוף למעצר בית מבלי לבחון את מסוכנותם או את קיומן של ראיות נגדם. המדינה טענה כי סיום השביתה מצדיק את מעצרם מחדש, אך בית משפט קמא חלק על כך, מה שהוביל לערעור הנוכחי. אני מוצאת כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו, ויש להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לבחינה מלאה של חומר הראיות ושל המסוכנות הנשקפת מהמשיבים. שחרורם בשל השביתה אינו שולל את הצורך בבחינה עניינית של מעצרם, במיוחד לאור עברם הפלילי ואופי סעיפי האישום. בית המשפט המחוזי יחליט, לאחר ששקל את מכלול הראיות וגורמים רלוונטיים נוספים, אם להיעתר לבקשת המדינה למעצר חוזר או להותיר על כנו את המעצר החלופי הנוכחי. תוצאה זו מוצדקת בשל הנסיבות החריגות של שביתת עורכי הדין ואין לפרש אותה כעמדה עניינית לגופו של עניין. לפיכך הערעור מתקבל באופן חלקי, והתיק מועבר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף.