ע"א 215/24

תקציר

במקרה דנן, נבחנה בקשתה של המערערת לפסול שופט ממעורבות נוספת בהליכים המשפטיים השנויים במחלוקת שלה עם בן זוגה לשעבר ונדחתה. הסוגיות נבעו מסכסוך מתמשך על זכויות בבית כמעט גמור ופירוק שותפות נלווה. בעקבות פסיקות קודמות לפיהן אף אחד מהצדדים אינו יכול לאכלס או לשנות את הבית ללא הסכמה הדדית, ביקשה המערערת לבחון מחדש את ההחלטה האוסרת על מגוריה, בנימוק של שיקולי ביטחון לאומי. בהמשך להליכים משפטיים נוספים, לרבות בקשה שנדחתה לעיון חוזר ומעורבות כונס נכסים, ערער המערער על מספר החלטות פרוצדורליות, בטענה שהן מעידות על היעדר משוא פנים מצד השופט. אלה כללו טענות ליחס בלתי הוגן בנוגע לצווי פינוי, הגבלות על השפעת ילדיה והחלטות לטובת טענות המשיב. בערעור, בית המשפט אישר מחדש את הפסיקות הקודמות, ולא מצא ראיות ממשיות להטיה שיפוטית, וציין כי החלטות פרוצדורליות מצדיקות רק לעתים רחוקות פסילה. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי יש להתייחס לתלונות מסוג זה באמצעות הליכי התנגדות מתאימים במקום לבקש פסילה. בסופו של דבר, העתירה לפסול את השופט נדחתה, וחיזוק ההחלטות השיפוטיות צריכות לפעול על פי נורמות פרוצדורליות בהיעדר ראיות ברורות להטיה או לטעות משפטית.