רע"ב 846/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית בקשה לערעור על החלטה להעביר אסיר ששמו לא צוין למתקן כליאה אחר. השופט מציין כי רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי, הדן בעתירות אסירים, היא נדירה וניתנת רק במקרים מיוחדים שבהם חשיבותו המשפטית או הציבורית של המקרה חורגת מעבר לנסיבות הפרטניות. במקרה זה, השופט קובע כי הבקשה אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, שכן ההחלטה נשוא הערעור הייתה סבירה. הבקשה מתמקדת לגופה של החלטת ההעברה בלבד, בהתבסס על נסיבותיו האישיות של המבקש, אשר לדברי השופט אינן מעוררות שאלות משפטיות או ציבוריות בעלות משמעות. עם זאת, השופט בוחן בקצרה את גופה של הבקשה ומגיע למסקנה כי אין בה כדי להצדיק התערבות בהחלטת המשיב. השופט מדגיש כי לאסירים אין בדרך כלל זכות מוחלטת לקבוע את מקום כליאתם וכי לרשויות הכלא שיקול דעת רחב בהעברתם. אלא אם כן קיימים פגמים מהותיים או הפרות של זכויות יסוד, אל לו לבית המשפט להתערב בהחלטות אלה. לאחר עיון במידע חסוי אודות המבקש, השופט אינו מוצא עילה לבטל את החלטת המשיב או את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ומציין כי צרכיו הרפואיים של המבקש מקבלים מענה הולם. לבסוף, השופטת מכירה בכוונת המשיב להעביר את המבקש לבית מעצר אחר, ניצן, אך מכירה במורכבות הלוגיסטית הכרוכה בכך. בנסיבות אלה, בקשת רשות הערעור נדחית.