ב"ל 12500-12-10

תקציר

התובע במקרה זה אינו זכאי לזכויות סוציאליות מהנתבע משום שאינו תושב ישראל. תושבות הקבע של התובע היא מחוץ למדינת ישראל ולכן אין די בקשרים שונים למדינה כגון עבודה, משפחה והפרשות לביטוח לאומי כדי להכשיר אותו כתושב. למרות שהתובע טען כי מכשול ההפרדה מונע מהם לצאת מישראל ולכן יש לראות בהם תושב, בית המשפט מצא כי טענה זו אינה נתמכת עובדתית או משפטית. עוד טענה התובעת כי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה בנושא התושבות, הכפופות לחובות המינהל התקין, הביאו להפליה שלא כדין. עם זאת, בית המשפט הסכים עם עמדת הנתבעת וקבע כי ההבחנה בין תושבים שהתגוררו בשטח המיוחד לפני הקמת גדר ההפרדה ולאחריה מותרת. ההנחיות נועדו לתת מענה לתושבים שגדר ההפרדה פגעה בחייהם, ולא חלו על מי שבחרו לעבור לאזור המיוחד לאחר הקמתו. ככלל, בית המשפט לא מצא כל הצדקה לטענות התובע ודחה את התביעה, מבלי לפסוק הוצאות שכן מדובר בהליך ביטוח לאומי. על פסק הדין ניתן לערער לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום.