ע"א 29329-01-16

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לערעור על פסק דין נגד שני מערערים שלא התייצבו בבית המשפט. התנהלות המערערים לאורך כל ההליכים בבית משפט קמא מתוארת כנגועה באי ציות ובזלזול בהחלטות בית המשפט. הערעור עצמו מתייחס לדחיית בקשת המערער על ידי בית משפט קמא לבטל פסק דין שניתן בהיעדרם בגין אי התייצבות. פסק הדין משרטט את עובדות המקרה שאינן שנויות במחלוקת, ובהן הימנעותם של המערערים מהחלפת עורך דינם בהתאם לנהלים הנדרשים, היעדרותם מדיונים מרובים והיעדר ראיות ממשיות לכך שלא ידעו על מועדי הדיון. כן מוזכר בכך שהמערערים לא תמכו את בקשתם בתצהיר כדין ואת היעדר טענתם בדבר סיכויי ההגנה שלהם. פסק הדין מתייחס למספר פסקי דין קודמים של בית המשפט העליון התומכים בדחיית הערעור, תוך הדגשה כי ערכאת ערעור בדרך כלל אינה מתערבת בהחלטות פרוצדורליות, במיוחד כאשר הן ראויות, נכונות וצודקות. השופט מגיע למסקנה כי לזלזול של המערערים בקביעות בית המשפט חייבות להיות השלכות, והערעור נדחה. המערערים נדרשים לשלם את שכר טרחת עורך דינו של המשיב ביחד ולחוד, והסכום יועבר מן הבטוחה.