ע"ע 2146-04-12

תקציר

פסק הדין מקבל את ערעורו של מבקר העירייה על פיטוריו על ידי העירייה, ומורה על החזרתו. הוא מתווה את המסגרת החוקית לביקורת הפנימית ברשויות המקומיות, תוך שימת דגש על עצמאותם של רואי החשבון המבקרים ועל ההגנות הפרוצדורליות המוקנות להם. במקרה זה, בית הדין מוצא כי הפיטורים היו בלתי חוקיים והונעו מנקמנות אישית נגד המבקר בגין דיווחיו הביקורתיים ותלונות העבר. מערכת היחסים העכורה בין המבקר לבין פקידי העירייה, הנובעת מעבודת הביקורת, אינה סיבה מוצדקת לפיטורים. בית הדין מדגיש את חשיבות ההגנה על עצמאותם ומעמדם של רואי החשבון, במיוחד במקרים של פיטורים שלא כדין הנובעים מתפקידם כמפקחים. היא מורה לעירייה להחזיר את המבקר ולפצותו על הפסדי שכר, תוך דחיית טענותיו בדבר לשון הרע ועוגמת נפש. פסק הדין מתייחס גם לתפקידה של הביקורת החיצונית על עבודת רואי החשבון, וקובע כי יש לבחון כל מקרה לגופו. ערעורה של אגודת המבקרים, שביקשה לקבוע הגנה גורפת לרואי החשבון מפני פיטורים במקרים של יחסים מתוחים, נדחה, שכן בית המשפט סבור כי יש לדון בכל מקרה לגופו. לבסוף, העירייה מחויבת לשאת בהוצאות המשפטיות של המבקר.