ת"א 47679-10-12

תקציר

התובע, נהג המחלק ירקות, תבע את חברת הביטוח הנתבעת לפיצויים לאחר שנפגע במהלך עבודתו. התובע טען כי הפגיעה אירעה בעת שנכנס למשאית לפריקת סחורה, ולכן היווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. הנתבע טען כי האירוע התרחש במהלך תהליך הפריקה ולכן אינו נחשב לתאונת דרכים. בית המשפט קיבל את גרסת התובע לאירועים, וקבע כי התאונה אירעה בעת שניסה לעלות על המשאית לצורך פריקת המטען, דבר המהווה "שימוש" ברכב ל"צרכי הובלה". על פי החוק, זה נחשב לתאונת דרכים. עוד קבע בית המשפט כי גרסת התובע אמינה, על אף היותה עדות יחידה, שכן היא נתמכה בחלק מעדי הנתבע ובראיות נוספות. בנוסף, נמצא כי עדויותיהם של עדי הנאשם הן מסקנות שנגזרו מהמידע ששמעו לאחר התאונה, ולא עדויות של עדי ראייה. בית המשפט קבע את נכותו התפקודית של התובע בשיעור של 10%, הזהה לנכותו הרפואית. בחישוב הפיצויים התחשב בית המשפט בגורמים שונים, לרבות הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הפסדי פנסיה, אובדן כושר השתכרות, סיוע מאחרים, הוצאות רפואיות ונזקים לא ממוניים. סך הפיצויים שנפסקו לתובע עמד על 221,326 ₪, מהם נוכה הפיצוי ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, כך שהסכום הסופי עמד על 177,035 ₪. הנתבע חויב לשלם סכום זה לתובע, בצירוף שכר טרחת עורך דין וריבית.