ת"א 2386-11-22

תקציר

השופט דחה את התביעה בנימוק שהיא התיישנה בשל תקופת ההתיישנות. התביעה התעוררה לפני מרץ 2015, והמועד האחרון שניתן היה להגיש אותה היה באוקטובר 2022, אך היא הוגשה בנובמבר 2022. טענת התובע כי הנתבע הודה בקיומה של ההלוואה, לא האריכה את תקופת ההתיישנות. השופט הסכים גם עם טענת הנתבע כי ההסכמה אליה הגיעו הצדדים בערעור כללה ויתור על תביעת הריבית, ומשכך לא ניתן לבחון מחדש את טענת הריבית הנוכחית. כמו כן, השופט ראה בהתנהלות התובע ניצול לרעה של ההליך המשפטי וחוסר תום לב להגשת תביעה על בסיס אותה הלוואה ותשתית עובדתית כשנתיים לאחר שהגיע לפשרה. על דחיית התביעה, נדרשה התובעת לכסות את הוצאות הנתבעת, בסך של 20,000 ₪.