ע"א 7211/01

תקציר

המשיב טען, כי יש לדחות את הערעור ללא דיון, שכן לפי סעיף 38 לחוק הבוררות, ניתן לערער על הליכי בוררות רק ברשות. בית המשפט נדרש להכריע האם ההחלטה נשוא הערעור היא אכן "לפי חוק זה", קרי חוק הבוררות. בית המשפט הגיע למסקנה כי יש לפרש את הביטוי "החלטה לפי חוק זה" באופן רחב כך שיכלול כל החלטה שיפוטית הנוגעת לניהול בוררות, גם אם אינה נזכרת במפורש בחוק הבוררות. כך גם במקרה הנדון, שעניינו מקום הבוררות. מאחר שהמערערת לא הגישה בקשת רשות ערעור - כנדרש - נמחק הערעור. עם זאת, בית המשפט נעתר לבקשתה החלופית של המערערת להאריך את המועד להגשת בקשה כזו, נוכח העמימות סביב החלת סעיף 38 על תיק זה. למערער יהיו 10 ימים מיום קבלת ההחלטה להגיש בקשת רשות ערעור. הוצאות המשיב נפסקו למערערת, שישולמו במסגרת הסכומים הקבועים בחוק, לרבות ריבית והפרשי הצמדה מיום מתן ההחלטה.