ע"פ 467/69

תקציר

תיק ע"פ 467/69 הוא ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו, אשר הרשיע את המערער, נחום טקסון, בהחזקת עשרים ושבעה כלי בית החשודים כגנובים, בניגוד לסעיף 311 לפקודת חוק העונשין, 1936. המערער עבד בבית חרושת לכלי בית וברשותו נמצאה כמות גדולה של סחורה בשווי של כמה מאות לירות במהלך חיפוש שנערך בביתו בחודש מרץ 1968. בשל הוראות חוק החנינה, התשכ"ז-1967, לא יכלה התביעה לייחס את הגניבה לתאריכים ספציפיים במהלך העסקתו של המערער, ולכן העמידה אותו לדין בגין העבירה הפחותה של החזקת רכוש גנוב. השופט הרשיע אותו על סמך הודאה שמסר במשטרה, שלטענת המערער לא ניתנה מרצון. ההודאה נגבתה לאחר שהמערער שהה לילה במשמורת המשטרה, והוא טען כי המשטרה הבטיחה לו כי ישוחרר אם יודה. בית משפט קמא לא קיים משפט זוטר לבירור נסיבות ההודאה, אך התיר לנאשם לחקור עדים בעניין. השופט מצא כי ההודאה ניתנה מרצון והרשיע את המערער. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו, מה שהוביל לערעור הנוכחי בפני בית המשפט העליון. בית המשפט העליון קבע, כי היה על בית משפט קמא לנהל משפט זוטר כאשר המערער טען כי הודאתו לא ניתנה מרצון. יתר על כן, כל הבטחה שניתנה למערער, כגון שחרור מיידי או טובת הנאה במשפט, נחשבת לכפייה והופכת את ההודאה לבלתי קבילה. אי ניהול משפט זוטר גרם לעיוות דין. לפיכך קיבל בית המשפט העליון את הערעור, ביטל את ההרשעה וזיכה את המערער.