ת"א 63055-07-22

תקציר

התובעת, שהייתה צעירה בעת התאונה, תבעה את חברת הביטוח הנתבעת לפצות אותה בגין חבלות שנגרמו לה בעת שנפלה בעת יציאה מרכב. לטענתה, התאונה אירעה כאשר רצועת התיק נתקעה על רגלה, מה שגרם לה לאבד שיווי משקל וליפול בעת יציאתה מהרכב, וכי הנפילה היוותה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. הנתבעת הכחישה את נסיבות התאונה כפי שתוארה על ידי התובעת וטענה כי הנפילה אינה נחשבת לתאונת דרכים, וגם אם כן, רשלנותו של התובע עצמו גרמה לתאונה. בית המשפט קיבל את גרסת התובעת לתאונה, מצא את עדותה אמינה ועקבית, והגיע למסקנה כי הנפילה אירעה בעת ירידתה מהרכב ונגרמה כתוצאה מהשימוש ברכב. לפיכך, מדובר בתאונת דרכים כהגדרתה בחוק. בית המשפט אף קבע כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 10%, ומינה מומחה להערכת הנכות התפקודית, הפסדי השכר ושלילת כושר ההשתכרות. המומחה מצא כי נכותה התפקודית של התובעת תואמת את נכותה הרפואית. בבואו לשקול את הפיצויים המגיעים לתובעת, בית המשפט התחשב בגילה של התובעת, באופי נכותה ובהשפעתה האפשרית על כושר ההשתכרות העתידי שלה, ובסופו של דבר פסק לה 215,500 ₪, מתוכם 6,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות עד תום לימודיה, 158,000 ₪ בגין אובדן כושר השתכרות בעבר ובעתיד. 20,000 ₪ עבור הפסדי פנסיה, 5,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונלוות בעבר ו-5,000 ₪ עבור הסיוע שקיבלה מאמה לאחר התאונה. בית המשפט הורה לנתבע לשלם סכום זה, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.