ת"ט 2650-02-21

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך כספי בין סילבר, שנראה כקבלן או יזם, לבין נעמן, סתת שעבד על פרויקט בנייה עבור סילבר. הנושא המרכזי הוא הסדר התשלומים עבור עבודתו של נעמן, שבמרכזם מספר שיקים בשווי כולל של 200 אלף שקל שהעביר סילבר לנעמן. השופט בוחן בדקדקנות את חומר הראיות כדי לברר את תכליתן של בדיקות אלה. האם ניתנו כפירעון חוב קיים או כערובה לחובות עתידיים? בניתוח המנגנון החשבונאי המפורט בהסכם, מוצא השופט כי הוא מורכב משני רבדים: חשבון עו"ש, המתעדכן מדי שבועיים, וחשבון סופי שיש להכין עם סיום הפרויקט. החשבון השוטף מתבסס על תחום חיפוי האבן, ואילו החשבון הסופי כרוך בהערכה מקיפה על ידי מודד מוסמך. באשר לסכום המשקף את החוב השוטף בחשבון מס' 3, פסק השופט לטובתו של נעמן ואישר אותו כחוב קיים שסולק על ידי הצ'קים. חוב זה נקבע כ-150,450 שקל בתוספת מע"מ - סה"כ 176,026.5 שקל. עם זאת, סילבר רשאי לנכות מסכום זה 50,000 ₪, שכן הוא הועבר לנעמן באמצעות העברות בנקאיות כתמורה עבור השיק הראשון. בכך מקטין הסכום שסילבר חייב ל-126,026 שקל. לגבי יתרת הסכום המוטמעת בצ'קים - 23,973 שקל - מתקבלת התנגדותו של סילבר. הראיות מצביעות על כך שחלק זה לא נועד לכסות חוב קיים כלשהו, אלא ככל הנראה היה פיקדון. אין בכך כדי למנוע מנעמן לנקוט בהליכים משפטיים בעילות שונות כדי לתבוע סכום זה. לפיכך, נעמן זכאית לגבות 126,026 ₪ על סמך השיקים שהוצגו במקרה זה. הדבר מוביל להעברה מיידית של סכום הביטחון שהופקד על ידי סילבר לנעמן, וייפתחו הליכי גבייה בהוצאה לפועל על יתרת 126,026 השקלים, בניכוי סכום הבטוחה. נעמן חויב לשאת בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, מתוך הכרה בתוצאות פסק הדין, בהנמקה שמאחוריו ובהתנהלות הצדדים במהלך ההליך. סיכום מקיף זה לוכד את עיקרי פסק הדין, שכלל בחינה מדוקדקת של הראיות והעדויות כדי להגיע למסקנות מנומקות היטב, ובסופו של דבר העדיף את עמדתו של סילבר בין השאר.