ת"א 59508-08-18

תקציר

פסק דין זה נסוב סביב תאונת קורקינט שהתרחשה בפתח תקווה, במהלכה התנגש התובע, שרכב על קורקינט, ברכב ונפצע קשה. הקורקינט היה רשום על שם הצד השלישי, אך התובע טען שהיה לו אישור לנהוג בו בעת התאונה. המחלוקת המרכזית הייתה לגבי תחולתו של סעיף 7א לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המאפשר פיצוי לנהגים שאינם מבוטחים ברשות. בית המשפט היה צריך לקבוע האם התובע נהג ברשות הבעלים, ואם ידע או היה עליו לדעת על היעדר הביטוח. השופטת קבעה כי לתובע אכן היה אישור מבעל הקורקינט (צד ג' 2) לנהוג בו, אך הוא גם ידע או היה עליו לדעת כי הקורקינט חסר ביטוח תקף. לפיכך, לא התקיימו התנאים להחלת סעיף 7א, והתביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נדחתה. תחת זאת, תביעת התובע התבססה על פקודת הנזיקין כנגד נהג הרכב והמבטחת שלו (נתבעים 2 ו-3). השופטת קבעה גם את חלוקת ההוצאות, כאשר הנתבעת 3 משלמת את הוצאותיו של הנתבע 1 וקרנית משלמת את הוצאות הצדדים השלישיים. בנוסף, הצדדים השלישיים ישלמו את הוצאות התובע בגין הודעת הצד הרביעי. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון, והתיק נקבע למתווה מעקב ב-1 במרץ 2023.