ע"ז 40247-05-19

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את ההתנגדות לצוואה לאחר בחינה מדוקדקת של הראיות שהוצגו ושקילת הטענות שהועלו על ידי הצדדים. ראשית, הטענות בדבר זיוף וחוסר כשירות של המנוח לערוך צוואה נזנחו על ידי המתנגדים, וגם טענות אלה נדחו לגופן. השופט ציין כי המתנגדים לא הפנו שאלות הבהרה למומחה שמונה על ידי בית המשפט בנוגע לכשירותו של המנוח, ובקשתם לחקור את המומחה נדחתה בשל דרישות פרוצדורליות. השופטת הדגישה כי לאי חקירת המומחה יש משקל ראייתי והטענה בדבר אי כשירותו של המנוח לא הוכחה דיה. בנוסף, טענת זיוף החתימה על הצוואה לא נתמכה בראיות מומחה כלשהן וגם היא נדחתה. לאחר מכן פנה השופט לטענה הנותרת של השפעה בלתי הוגנת וקבע כי המתנגדים לא סיפקו ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענתם. השופט התייחס לארבעת מבחני העזר לקביעת השפעה בלתי הוגנת וציין כי המתנגדים לא התייחסו לאף אחד מהם בסיכומיהם. הראיות שהוצגו לא הצביעו על השפעה בלתי הוגנת או ניצול חולשותיו של המנוח. תחת זאת, מההקלטות ומעדויות העדים עולה כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח, אשר ציין באופן עקבי את המבקש כיורשו בשלוש צוואות נפרדות. יתרה מכך, הדגישה השופטת כי על בית המשפט לכבד את רצונו של המנוח, גם ללא הסבר רציונלי, כל עוד הם תוצר של רצון חופשי. השופטת גם דחתה את ניסיונות המתנגדים להוכיח את אופיו הקשה של המבקש ואת השפעתו לכאורה על המנוח, וקבעה כי הדבר אינו רלוונטי להליך. לסיכום, קבע השופט כי לא הוכחה אף אחת מעילות ההתנגדות לצוואה ולכן יש להיעתר לבקשה לצו קיום צוואה. משכך, חויבו המתנגדים לשאת בהוצאות המשפט, בסך 70,000 ₪, שישולמו למבקש. השופט גם התיר את פרסום פסק הדין, תוך השמטת פרטים מזהים. פסק דין מקיף זה, המבוסס על הראיות והדינים החלים, מחזק את תוקפה של הצוואה ומעניק את צו קיום הצוואה המבוקש על ידי המבקש.