ת"פ 15846-06-18

תקציר

פסק הדין דן בשני תיקים נפרדים נגד נאשם, שהיה בעל חברת כוח אדם ושימש כדירקטור וכמנכ"ל שלה. המקרה הראשון סובב סביב העסקתם של ארבעה עובדים זרים ללא קבלת היתר מיוחד משר הפנים, כמתחייב מחוק העסקת עובדים בקבלני משאבי אנוש. הנתבעת הודתה בהיותה חברת כוח אדם אך טענה כי לא הייתה מודעת לצורך בקבלת היתר כאמור. עם זאת, השופט פסק לטובת התביעה, וקבע כי מחדלה של החברה לפעול באופן סביר לקבלת האישור הדרוש והודאת הנאשמים כי היו מודעים לצורך בהיתר חודשיים לאחר פתיחת החברה, הובילו להרשעתם. המקרה השני מתייחס לאי מתן ביטוח רפואי במועד לשלושה עובדים המועסקים על ידי הנתבעת. הנתבעת טענה כי האחריות מוטלת על עובדים אחרים שתפקידם לטפל בנושא הביטוח. אולם השופט חלק על כך, והדגיש כי הנאשם, שהיה מודע לבעיה, לא הפעיל פיקוח ראוי, במיוחד בתקופה שבה התרחשו העבירות. לפיכך הורשע הנאשם בהפרת חובתו כקצין לפקח ולמנוע ביצוע עבירות אלה. בשני המקרים קבע השופט כי הנאשמים לא הפריכו את חזקת חובתם כנושאי משרה ואת הימנעותם מנקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים, ולכן הרשיע אותם באישומים שיוחסו להם. השופט סיכם בקביעת דיון לטיעונים לעונש, שיתקיים באפריל, וגזר הדין יינתן ב-8.4.21.