ת"ק 36125-10-22

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד המל"ל, בטענה כי מסמך חסוי מתיק נפרד בין הצדדים - בדבר תביעה לפיצוי נוסף בגין תאונת עבודה - הוכנס לתיק תיק אחר, תוך פגיעה בפרטיותם. המל"ל טען כי חשיפת המסמך הייתה מקרית ולא מכוונת. השופט פסק לטובת המל"ל והסביר כי פרסום המסמך נופל תחת סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, המקנה הגנה מוחלטת לבעלי דין, עורכי דין ועדים בהליכים משפטיים. המסמך המדובר, דו"ח חוקר, לא הכיל פרטים רפואיים ולא נחשב חסוי. יתר על כן, השופט מצא כי התנהלותו של התובע מוטלת בספק, שכן הם לא תיקנו את טעותו של עורך הדין של המל"ל בנוגע למסמך ובחרו במקום זאת להגיש תביעה. השופט הדגיש כי עצם חשיפת מסמך בלתי קביל בפני שופט אינה עילה מספקת לתביעה, שכן מצופה מהשופטים להפריד בין ראיות קבילות לראיות בלתי קבילות. לבסוף, דחה השופט את הטענות בדבר חתימת מתמחה על מסמכי בית המשפט, וקבע כי לא התכוון למצג שווא. לפיכך, התביעה נדחתה ללא הוצאות, נוכח הפרסום המותר על פי הדין הרלוונטי, והשופטת קבעה כי אין בסיס לתביעה.