דנ"א 5453/18

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לערעורי מס שהגישו יעקב הראל ושתיים מהחברות בבעלותו המלאה, יונו סימול בע"מ וג'ק מאונט בע"מ, נגד פקיד השומה של גוש דן. הערעורים נדחו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, וקביעה זו אושרה גם על ידי בית המשפט העליון. פסק דינו של בית המשפט העליון, עליו מבקשים המבקשים לערער, היה קצר ואימץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בהתבסס על נסיבותיו הספציפיות של המקרה. הסוגיה הראשונה נגעה לבקשתה של הראל לזיכוי בגין מס זר ששולם על הכנסות שהופקו בארה"ב באמצעות חברת יונו סימול בע"מ, אשר בתי המשפט קבעו כי נדחתה בצדק מאחר שההכנסה סווגה אחרת בישראל. גם הסוגיה השנייה של ניכויי פחת בגין דירות מגורים להשכרה בארה"ב נדחתה לטובת המבקשים, שכן בתי המשפט קבעו כי אין לכלול את מרכיב הקרקע בעלות הדירות. המבקשים טענו כי לפסקי דין אלה השלכות רחבות וביקשו לקיים דיון נוסף, אך בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי פסק דינו הקצר אינו מהווה תקדים ומוגבל למקרה הספציפי. בית המשפט דחה גם את טענת המבקשים כי היה עליו לנמק את החלטתו במקום לאמץ את פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לדברי השופטים, התקיימו התנאים להחלת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, המאפשרת לערכאות ערעור לאמץ נימוקים של ערכאות נמוכות יותר במקרים שבהם אין צורך לחזור עליהם. ככלל, פסק דינו של בית המשפט העליון היה ענייני והתבסס על הנסיבות הספציפיות, והשגות המבקשים נתפסו כטענות ערעור שאינן מתאימות לדיון נוסף. מאחר שלא הועלו סוגיות חדשות, נדחתה הבקשה לשימוע.