ע"א 1263/00

תקציר

מדינת ישראל הייתה המשיבה במקרה בו תבע המערער, יליד שנת 1969, פיצויים בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מירי שוטר ישראלי, שהביא לקטיעת רגלו השמאלית. המערער, שנקלע למצוקה כלכלית עקב נכותו, הגיש בקשה לפטור מערבי כדי לוותר על חובת הפקדת ערבות לצורך ערעורו על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. המשיב הכיר במצבו הכלכלי הקשה של המערער אך התנגד לבקשה, בנימוק שסיכויי הצלחת הערעור נמוכים. בית המשפט קבע בהחלטתו שני תנאים לפטור: הוכחת אי יכולתו של המבקש לשלם והוכחת סיכויי הצלחה סבירים בערעור כדי להימנע מהטרדת המשיב. בעוד מצוקתו הכלכלית של המבקש ניכרה, מצא בית המשפט כי פסק דינו המפורט והמנומק של בית משפט קמא, המבוסס על מהימנות העדים, משמעותו שסיכויי הצלחת הערעור קלושים. עם זאת, נוכח הסכמת המשיב להפחתת סכום הערבות ונסיבות המבקש, פסק בית המשפט לטובת המבקשת, וקבע כי הערבות עומדת על 3,000 ₪, שתופקד בתוך שלושים יום.