ע"א 3349-11-24

תקציר

בפרשת משה ישראלי נ' מאמצי יועצים (B.S.D.) בע"מ ואחרים, דן בית המשפט העליון בערעור על בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. פסק הדין המקורי חייב את המבקש, משה ישראלי, שהיה מנהל תפעול ואחזקה של חברה שנקלעה לקשיים כלכליים, לשלם למשיבים 800,000 ₪. זה כלל פיצויים בגין לשון הרע ופיצויים ללא הוכחת נזק. בית המשפט המחוזי קיבל חלקית את טענת המשיבים כי ישראלי הניא משקיעים פוטנציאליים, סיכל הזדמנויות השקעה וגרם לנזק כספי. בנימוקיו לעיכוב ביצוע ציין ישראלי קשיים כלכליים וטען כי אכיפת פסק דין זה תוביל לעיקול על מקום מגוריו, ואולי אף להותירו ללא קורת גג. עם זאת, המשיבים ערערו על טענות אלה, וטענו כי ישראלי לא עמד בנטל ההוכחה הדרוש כדי להצדיק עיכוב ביצוע פסק דין כספי, וציינו כי הוא לא יישאר ללא קורת גג ויוכל להשתקם בהצלחה אם הערעור יתקבל מאוחר יותר. בית המשפט העליון, בראשות השופטת יעל וילנר, החליט לדחות את הבקשה לעכב את ביצוע פסק הדין, בנימוק של העיקרון לפיו ערעור אינו מעכב בדרך כלל את ביצועו אלא אם קיימות נסיבות חריגות, כגון נזק בלתי הפיך או קריסה כלכלית, שישראל לא הצליחה להוכיח. עוד ציין בית המשפט כי סיכויי ההצלחה בערעור אינם גבוהים, במיוחד לאור העובדה שרבות מטענותיו של ישראל היו נגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, שערכאות ערעור בדרך כלל אינן מבטלות. משכך, הבקשה נדחתה ללא צו להוצאות, וצוין כי נסיבות אלה אינן עומדות ברף הגבוה הנדרש כדי להצדיק דחיית פסק דין כספי.