עת"מ 57370-07-20

תקציר

העותרים, משפחת בוארון, ביקשו לאשר תכנית לצורכי רישום (DPR) בוועדת התכנון המקומית. מדובר בחלקת אדמה בגן יבנה, שהופקעה בחלקה בהתאם לשתי תכניות שונות. תכנית 64 הרחיבה במקורה כביש הגובל במקרקעי העותרים, וכתוצאה מכך הופקעו 125 מ"ר שנרשמו. תכנית 69, שאושרה מאוחר יותר, ייעדה גם חלק נוסף מאדמות העותרים להרחבת כבישים, אך הליך ההפקעה לא יצא אל הפועל. העותרים טענו כי ה-DPR ייצג נאמנה את המצב הנוכחי של רכושם, לרבות ההפקעות, ויש לאשר אותו. עם זאת, בית המשפט מצא כי ה-DPR לא עמד בתכנית 69, שהייתה תכנית מפורטת מאושרת, ולכן לא ניתן לרשום אותה כמות שהיא. השופט קיבל את טענות העותרים בהתבסס על מצגים של מוסדות התכנון וחלוף הזמן, אך בסופו של דבר קבע כי הוועדה המקומית אינה מחויבת לאשר תכנית שאינה עומדת בדרישות החוק. השופט הדגיש כי תפקידו של בית המשפט אינו ליצור מצב תכנוני חדש אלא לבטל את המצב הקיים, מה גם שהוועדה המקומית התכוונה לשמר את הייעוד הציבורי לצורכי דרך. מאחר שהעותרים יכלו ליזום תיקונים לתמ"א 69, הומלץ להם לפנות למוסדות התכנון הרלוונטיים. לפיכך, העתירה נדחתה, וכל צד חויב לשאת בהוצאותיו.