ת"א 11006-11-21

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת הסנגור כי לבית המשפט המחוזי בחיפה אין סמכות מקומית לדון בתביעה שהגישה התובעת, חברה פלסטינית, נגד שלושה נתבעים המתגוררים במרכז הארץ ואחד ברמת גן. הנתבעת המהותית, הנתבעת מס' 1, חתמה עם התובעת על חוזה להתקנת ציפוי רצפה והיא מואשמת בגרימת שריפה שכילתה את מפעל התובעת. הנתבעים האחרים הם דירקטורים ונושאי משרה של הנתבעת מס' 1, והנתבעת הרביעית הינה חברת ביטוח שביטחה את חבותה של הנתבעת מס' 1. התובע לא פירט את העובדות המקנות סמכות לבית המשפט בחיפה כנדרש. במקום זאת, בחירת המקום נבעה ככל הנראה מהנוחות של בא כוח התובע. אמנם לתובע הייתה זכות לבחור את בית המשפט, אך זכות זו אינה מוחלטת ויש לממשה בתום לב. במקרה זה, מימוש זכות זו פגע בזכויות הפרוצדורליות של הנתבעים. בית המשפט קובע כי לבתי המשפט המחוזיים בירושלים, מרכז, תל אביב וחיפה יש סמכות שיפוט פורמלית בתיק. עם זאת, זיקתו של בית המשפט המחוזי בחיפה לעניין היא פורמלית בלבד ואינה גוברת על זיקתם של הערכאות המרכזיות לסכסוך. לפיכך, התביעה מועברת לבית המשפט המחוזי מרכז, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות משותפות ומספר הוצאות של הבקשה, בסך כולל של 5,850 ₪.