ת"א 2857/98

תקציר

הסכסוך בין התובעת לנתבעים נסוב סביב בניית בית בשכונת רמת מודיעין בהתנחלות חשמונאים, שם נשכר התובע לסיים את הבנייה לאחר ששלד הבית נבנה על ידי קבלן אחר. התובע טען כי הנתבעים לא שילמו לו את מלוא התמורה עבור העבודה שבוצעה, ואילו הנתבעים טענו כי התובע לא השלים את העבודה שהוקצתה וכי העבודות שהושלמו היו באיכות ירודה ודרשו את עלות תיקון הליקויים. בית המשפט מצא את עדויות הצדדים חסרות אמינות ובמקום זאת ביסס את פסק דינו על מסמכים זמינים וחוות דעת של מומחים. נקבע כי סכום החוזה המוסכם הוא 65,000$ כולל מע"מ, ולאחר חישוב התשלומים שבוצעו חייבים הנתבעים לתובע 110,793 $. באשר להיקף העבודות הבלתי גמורות וליקויי הבנייה, התייחס בית המשפט לחוות דעת המומחה שהוגשה מטעם בית המשפט, תוך שהוא מאמץ חלק מהממצאים תוך דחיית אחרים על סמך הרלוונטיות שלהם והימנעותו של המומחה מלהתחשב בחוות דעת הצדדים. בית המשפט הורה לנתבעים לשלם לתובע את יתרת הסכום, ואילו התובע חויב לשלם לנתבעים 22,116 ₪ בתוספת מע"מ בגין ליקויי בנייה ועבודות לא גמורות, לרבות ליקויי גבס, דלת מקלחת פגומה ועלויות ניקיון. בית המשפט פסק גם בתביעות שונות אחרות הקשורות לעלויות עבודה נוספות, דמי שכירות ומלון, תוך הטלת אחריות ודחיית חלק מהתביעות. בהתחשב בהתדיינות המשפטית הממושכת וביחסים בין הצדדים, דחה בית המשפט את בקשת התובע לתקן את הפגמים ותחת זאת הורה על פיצוי כספי. לבסוף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע 3,000 ₪ הוצאות משפט ו-5,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, כאשר התובע חויב לשאת בהוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של הנתבעים, שלא פורטו.