ת"א 32021-03-17

תקציר

התובעים, בעלי מספר דירות בבניין הנמצא בשיפוצים במסגרת הסכם תמ"א 38 עם חברת הבנייה הנתבעת, תבעו בגין איחור במסירת דירותיהם וליקויי בנייה. הנתבע תבע הוצאות בנייה נוספות. בית המשפט מצא כי הדירות נמסרו עם ליקויים קלים, לכל המאוחר עד ליום 25.9.2016, ומועד המסירה החוזי היה 1.5.2019, מה שגרם לאיחור של 4.8 חודשים בגינו על הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי מוסכם של 25,533 ₪ לדירה עבור החודשיים הראשונים ו-40,000 ₪ לחודש לאחר מכן. בית המשפט פסק לכל דירה 4,000 שקל בגין עוגמת נפש שנגרמה כתוצאה מהעיכוב. בית המשפט דחה את בקשת התובעים להכרזה על הפרה יסודית על ידי הנתבע, וכן את תביעתם לסעדים מפוצלים בגין נזקים נוספים לאחר סיום הבנייה, אך אישר את בקשתם לסעד מפוצל לתביעת תיקון או פיצוי בגין ליקויי בנייה קיימים על סמך חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט. גם התביעה שכנגד נדחתה, שכן בית המשפט מצא כי התובעים לא קיבלו כל תועלת מעלויות הבנייה הנוספות שנגרמו לנתבעת, ועלויות אלו היו חלק מחובותיה של הנתבעת על פי ההסכם. בסך הכל חויבה הנתבעת לשלם לתובעים 102,132 ₪ בגין איחור במסירה, 4,000 ₪ בגין נזק לא ממוני לדירה ו-17,000 ₪ הוצאות משפט.