ת"א 2205/04

תקציר

המבקשת, אסטוריה השקעות, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד בנק לאומי ישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בשם כל מי שקיבל אשראי צמוד מהבנק ולא קיבל את ירידת מדד המחירים לצרכן מתחת למדד הרצפה בעת פירעון ההלוואה. המבקש טען כי הבנק לא עמד בהתחייבותו על פי כללי הבנקאות לציין בהסכם ההלוואה או במסמך המשלים את פרטי ההצמדה, לרבות קיומו של מדד רצפה. הבנק טען כי מילא את התחייבותו בכך שהפנה את הלקוח להסכם תנאי האשראי הכללי, שנחתם על ידי הלקוח בפתיחת חשבון עובר ושב, המכונה חשבון חב"ד, והיווה הסכם מסגרת שחל על כל ההלוואות שנטל הלקוח מהבנק. בית המשפט קבע כי הבנק לא עמד בכללי הבנקאות, שנועדו למנוע הטעיית לקוחות, בכך שלא פירט את פרטי סעיף מדד הרצפה בהסכם ההלוואה או במסמך המשלים. בית המשפט מצא כי הסכם תנאי האשראי הכללי אינו יכול להיחשב כמסמך משלים כהגדרתו בכללי הבנקאות. מטרת הכללים, הסיק בית המשפט, הייתה לאפשר ללקוחות להיות מודעים לכל תנאי ההלוואה, לרבות פרטי ההצמדה, בעת חתימת הסכם ההלוואה. בית המשפט הוסיף וקבע, כי החזקה לפיה אדם החותם על מסמך מודע לתוכנו ומסכים לו חלה גם במקרה הנוכחי, כך שחתימת המבקש על מסמכי ההלוואה מהווה הסתמכות על מצג הבנק העלול להטעות. קלות הדעת של המבקש, כמו של לווים אחרים, נבעה מהסכם ההלוואה המטעה. לפיכך, מצא בית המשפט כי המבקשת ביססה סיבתיות, וכי הסעד הראוי הוא השבת הסכומים ששולמו ביתר על ידי חברי הקבוצה. בית המשפט אישר את הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית, כאשר הגדרת הקבוצה הוגבלה ללקוחות שחתמו על הסכם הלוואה בריבית קבועה צמוד למדד המחירים לצרכן ומסמך משלים, כאמור לעיל, שנחתם לא לפני שבע שנים לפני הגשת התביעה, ותיקן את ההגדרה בהתאם. בית המשפט הורה למבקש לפרסם את ההחלטה בשני עיתונים יומיים וקבע את המועד לביטול הצטרפותם של חברי הקבוצה. לבסוף פסק בית המשפט למבקש שכר טרחת עורך דין בסך 130,000 ₪.