ע"א 914/19

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בבקשה לדחיית ערעור הקשור להליכי פשיטת רגל. המערערת, שהוכרזה פושטת רגל בשנת 2014, הגישה ערעורים רבים על החלטות הנאמן בתביעות חוב. בשנת 2017 הושג הסכם בין המערערת לבין הנאמן, שהביא לדחייה מותנית של ערעורי המערערת. עם זאת, בהמשך עתר המערער לשמיעת ערעוריו, בטענה כי הסכים רק לדחייתם ולא לדחייתם. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, וחייב את המערער להגיש ערעור. לאחר בחינה הגיע בית המשפט למסקנה כי למערערת אין זכות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי משום שהיא פרוצדורלית במהותה ואינה מהווה "צו פשיטת רגל". דיני הערעור בהליכי פשיטת רגל שונים מהליכים אזרחיים, ובמקרה זה סווגה ההחלטה כ"פסק דין" בהליך פשיטת הרגל. משכך, נדרשה רשות ערעור, שלא הייתה בידי המערער. הערעור נדחה, והמערערת חויבה בהוצאות הנאמן והכונס הרשמי. החלטה זו התקבלה בהתבסס על נסיבותיו הספציפיות של המקרה ואופיים הייחודי של הליכי פשיטת רגל.